ריקוד קלאסי

מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, תקופה של עליית יהודים רבים מברית המועצות לשעבר, החלו לצוץ בארץ בתי ספר לריקודים קלאסיים. החינוך הקפדני של ילדי ברית המועצות בתחום הספורט, הריקוד והתעמלות הקרקע הביאו לכך שנדרשו הרבה בתי ספר לריקודים קלאסיים כדי לספק את כל הדרישה. באותן שנים ישראלים רבים אפילו לא ידעו מהם הריקודים הללו. מגיל צעיר מאוד, ילדי גן חובה והכיתות הראשונות של בית הספר, לומדים ילדי ברית המועצות לשעבר לרקוד. הבלט והריקודים הסלוניים קיבלו דחיפה גדולה קדימה ומורים מברית המועצות החלו ללמד בחוגים את כל מי שרק רצה. בתחילה אוישו החוגים על ידי ילדי העולים. לאט לאט גם ילדי הארץ הצטרפו, בעיקר לבלט, והתחום התרחב לממדים גדולים.

ברית המועצות – המובילה בריקודים אצל ילדים

עם השנים נפתחו בתי ספר רבים לריקודים קלאסיים והחלו להתקיים תחרויות בין בתי הספר. כל מורה רצה שהתלמידים שלו יגיעו לראש הסולם. עם הזמן השתלבו המנצחים בתחרויות בארץ בתחרויות באירופה וקצרו הצלחות רבות. מספר מדליות חזרו עם מתחרים לארץ וקטפו את המקומות הראשונים במספר לא מבוטל של תחרויות. אנחנו למודי אכזבות מתוצאות התחרויות בעולם ורק ריקודים קלאסיים הם שמרוממים קצת את מצב הרוח. כיום ניתן לראות ילדים רבים עם תלבושות ריקודים המגיעים לבתי הספר לריקודים קלאסיים בהם מתקיימים שיעורי הריקוד כדי להשתתף בחוג עם שאיפה להגיע רחוק ככל שאפשר.

מה קורה בישראל?

ביחד עם העלייה לארץ, הדרישה ההולכת וגוברת לכיתות לימוד ריקודים קלאסיים הביאה לכך שיש צורך במורים נוספים ומכל בתי הספר לריקודים קלאסיים יוצאים מדי שנה כמה תלמידים שהולכים לסמינר למורים והם אלה שמדריכים את הדורות הבאים. המצטיינים שבין התלמידים מבתי הספר לריקודים יוצאים ללימודי המשך בבתי ספר ידועים ובעלי שם בחוץ לארץ. המדינה קטנה ויש הרבה תלמידים שמעוניינים ללמוד ריקוד קלאסי. אין מקום לכולם ובוודאי לא לבכירים שביניהם. אנחנו מחפשים דרכים לקדם את בני הנוער שלנו אבל המצב הכלכלי של משפחות רבות מונע מהם לתת לילדיהם מלהשתתף בחוגי הריקודים. התקציבים המוענקים על ידי הממשלה אינם כוללים חוגים לילדים ובתי הספר לריקודים קלאסיים נתמכים רק על ידי כספי ההורים.



ריקודים לטינו אמריקאיים

הריקודים הלטינו-אמריקאיים (הקרויים בקיצור גם Latin) בסגנון האינטרנשיונל כוללים חמישה במספר:

צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha)

סמבה (Samba)

רומבה (Rumba)

פסודובלה (Pasodoble)

ג'ייב (Jive)

סלסה (Salsa)

בצ'אטה (Bachata)

האינטרנשיונל סטייל כשמו כן הוא - חובק עולם, וכך מגיעים הצ'ה צ'ה צ'ה והרומבה מקובה, הסמבה מברזיל, הפסודובלה מזירות מלחמות השוורים בספרד ובארגנטינה והג'ייב מארצות הברית (בהשפעת הרוק'נ'רול, הטוויסט והסווינג על שלל סגנונותיו).

וברוח הזמן ניגע גם בסלסה וב-בצ'אטה הנרקדים גם אצלנו. 

הסמבה והפסודובלה יוצאי דופן בתחום זה משום שלא נולדו כריקודים זוגיים - הסמבה באה מהקרנבל הברזילאי, בו רוקדים בצורה חופשית, והפסודובלה הוא למעשה הצגה של זירת מלחמת השוורים עם זיקה לפלמנקו הספרדית שגם הוא לא בהכרח זוגי. כאשר ריקודים אלו הצטרפו לרשימת הריקודים הסלוניים הם עברו מטמורפוזה - כך למשל המוזיקה לסמבה הסלונית איטית יותר מהברזילאית המקורית, והריקוד נרקד במעגל כדי לשמר את התנועה המתמדת של הקרנבל בתוך רחבת הריקודים; והפסודובלה הוא הריקוד היחיד אשר נבנית לו כוריאוגרפיה מדויקת לפי מבנה קבוע, והוא נרקד לצלילי שיר אחד מסורתי - Spanish Gypsy Dance.