ריקודים סלוניים

בענף האינטרנשיונל (International Style), הריקודים הסלוניים הקלאסיים (הקרויים בעגה המקצועית גם Standard או Modern) כוללים חמישה סגנונות:

ואלס אנגלי (English Waltz / Slow Waltz) 

טנגו (Tango) 

ואלס וינאי (Viennese Waltz) 

סלואו-פוקסטרוט (Slow Foxtrot / Slowfox) 

קוויקסטפ (Quickstep) 

זהו הסגנון עליו חושבים כאשר אומרים "ריקודים סלוניים", והוא בא מעולם הנשפים והסלונים של המאות הקודמות. הואלסים מקורם באירופה (אנגליה, אוסטריה), הטנגו היגר מארגנטינה לצרפת בתחילת המאה ה-20 ועבר מטמורפוזה טכנית, מוזיקלית וסגנונית, והסלואופוקס והקוויקסטפ נרקדים לצלילי מוזיקת סווינג איטית או מהירה (ארה"ב).
לכל ריקוד טכניקה ייחודית ואופי תנועה שונה אשר משקפים בצורה הטובה ביותר את ההרמוניה בין תנועת הזוג למוזיקה של הריקוד. 

ריקודים לטינו אמריקאיים

הריקודים הלטינו-אמריקאיים (הקרויים בקיצור גם Latin) בסגנון האינטרנשיונל כוללים חמישה במספר:

צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha)

סמבה (Samba)

רומבה (Rumba)

פסודובלה (Pasodoble)

ג'ייב (Jive)

סלסה (Salsa)

בצ'אטה (Bachata)

האינטרנשיונל סטייל כשמו כן הוא - חובק עולם, וכך מגיעים הצ'ה צ'ה צ'ה והרומבה מקובה, הסמבה מברזיל, הפסודובלה מזירות מלחמות השוורים בספרד ובארגנטינה והג'ייב מארצות הברית (בהשפעת הרוק'נ'רול, הטוויסט והסווינג על שלל סגנונותיו).

וברוח הזמן ניגע גם בסלסה וב-בצ'אטה הנרקדים גם אצלנו. 

הסמבה והפסודובלה יוצאי דופן בתחום זה משום שלא נולדו כריקודים זוגיים - הסמבה באה מהקרנבל הברזילאי, בו רוקדים בצורה חופשית, והפסודובלה הוא למעשה הצגה של זירת מלחמת השוורים עם זיקה לפלמנקו הספרדית שגם הוא לא בהכרח זוגי. כאשר ריקודים אלו הצטרפו לרשימת הריקודים הסלוניים הם עברו מטמורפוזה - כך למשל המוזיקה לסמבה הסלונית איטית יותר מהברזילאית המקורית, והריקוד נרקד במעגל כדי לשמר את התנועה המתמדת של הקרנבל בתוך רחבת הריקודים; והפסודובלה הוא הריקוד היחיד אשר נבנית לו כוריאוגרפיה מדויקת לפי מבנה קבוע, והוא נרקד לצלילי שיר אחד מסורתי - Spanish Gypsy Dance.